ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
18004-08-11
13/12/2011
|
בפני השופט:
מיכל נד"ב
|
| - נגד - |
התובע:
|
הנתבע:
|
|
החלטה
(בבקשה לעיון חוזר בהחלטת ביהמ"ש הנכבד מיום 7/12/11 בעניין הארכת המועד להגשת הודעה על פי ס' 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות)
ביום 10.8.11 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן בהתאמה: "בקשת האישור" וה"חוק").
ביום 6.12.11 הגישה המשיבה "בקשה מוסכמת מטעם עיריית ראשון לציון להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה ו/או הודעה על פי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות". ביום 7.12.11 קבעתי כי: "מאחר שהתובענה הוגשה ביום 10.8.11, המועד הקובע על פי סעיף 9 בחוק חלף זה מכבר. על כן לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הודעת החדילה. אני מאריכה את המועד לתגובה כמבוקש."
בבקשתה הנוכחית מבקשת המשיבה עיון חוזר בהחלטתי מיום 7.12.11.
לטענת המשיבה, בקשת האישור הוגשה ביום 10.8.11 והומצאה ללשכה המשפטית בעירייה ביום 14.8.11. תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 (להלן: "התקנות") מפנות בכל עניין שלא הוסדר בחוק או בתקנות, לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). בחוק או בתקנות אין הוראה לעניין מניין ימי פגרת בית המשפט בכל הקשור למועדים הנקובים בהם, והענין מוסדר באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 529 בתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי תקופת פגרה של בית המשפט לא תבוא במניין הימים לעניין חישוב מועדים ולכן ובהתחשב בפגרת הקיץ ובפגרת חג הסוכות, המועד להגשת הודעת חדילה מטעם העירייה הוא ביום 11/12/11. ב"כ המבקשת הסכים לבקשת המשיבה, לכן מבוקש להאריך את המועד להודעת חדילה עד ליום 1/1/12.
לא מצאתי לשנות את החלטתי מיום 7.12.11.
המשיבה סומכת טענתה על תקנה 19(א) בתקנות הקובעת:
"בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון".
בת"צ (מחוזי – מרכז) 8746-11-10 קופלוביץ נ' המועצה מקומית גני תקוה (28.4.11) נדרשתי לשאלת פרשנותו של סעיף 9 בחוק. קבעתי שם שיש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום הואיל והוא "נתן לרשויות פריבילגיה יוצאת דופן בכך שהן יכולות "לצאת פטורות בלא כלום" מתביעה ייצוגית, אם יודיעו על חדילה בתוך המועד הקובע. סעיף פטור זה אינו עניין של מה בכך. הוא מאפשר גם לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, "ונתפסה" - להודיע על חדילה ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין.
הוראת סעיף 9 נוגדת, בכל הנוגע לרשויות, את מטרות החוק, כפי שהגדירן המחוקק בסעיף 1 בחוק קרי – הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
הארכת המועד להודעת החדילה יש בה משום פגיעה משמעותית בקבוצה אשר עקב הארכת המועד לא תזכה להשבה, בעוד שאילמלא ההארכה הייתה זוכה בהשבת הכספים שנגבו שלא כדין עקב "פקיעת הפריבילגיה"."
(ר'גם ת"מ (ת"א) 134/07 חצובי נ' עיריית רחובות (20.12.07)).
נוכח עקרונות אלה, כשנדרשתי בת"צ 26968-01-11 סימון נ' עיריית כפר סבא (3.8.11) לשאלת הבאה במניין של ימי הפגרה, לצורך המועד הקובע בסעיף 9 בחוק קבעתי, כי המועד הקובע לצורך החוק איננו עניין של סדר דין אזרחי, אלא הוא בבחינת הוראת חוק מהותית, עקב הפריבילגיה החריגה שהוא מקנה לרשות החדלה מגבייה. על כן אין רלבנטיות להוראות סדר דין האזרחי בעניין אי הבאה במניין של ימי הפגרה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי .......